האם ללמוד תואר כשומר מסורת שונה מחילוני?

אם בעבר הלימודים האקדמאיים היו נחלתם של החילונים הרי שכיום מגיעים למוסדות הלימוד הציבוריים סטודנטים ממגוון רחב של מגזרים, וביניהם המגזר הדתי. כדי לאפשר לחרדים להירשם ללימודים האקדמאיים, הם זכאים להקלות בתנאי הקבלה, לכן רבים מתקבלים ללימודים בלי בגרות ובלי פסיכומטרי. למרות שבקמפוסים חרדיים תנאי הקבלה נחשבים לקלים, יש לא מעט שומרי מסורת (דתיים, מסורתיים וחרדים) שבוחרים להשתלב בקמפוס חילוני. כיצד זה משפיע עליהם?

לימודים לשומרי מסורת

תפילות

בלא מעט מכללות ואוניברסיטאות קיימים בתי כנסת לשימוש הציבור הדתי ושומרי המסורת, כך מי שמעוניין להתפלל במהלך היום יוכל לעשות זאת במהלך שהותו במוסד האקדמאי. כמו כן, מי שנוהג להתפלל בשעות הבוקר, יוכל לסדר את מערכת הלימודים שלו בהתאם ולהתחיל בשעה מאוחרת יותר בכדי להתפלל בתפילות הבוקר (במוסדות האקדמאיים בהם מתאפשר להרכיב מערכת באופן עצמאי).

נוסף לכך, לא מעט סטודנטים שומרי מסורת, מעוניינים לגשת למבחנים כשלצדם תהילים, אולם בהרבה מאוד מקרים לא מתאפשר להיכנס למבחן עם אלמנטים שאינם מוגדרים כציוד למבחן. במקרים הללו ניתן לשוחח עם המשגיחים, לאפשר להם לראות שמדובר בספר תהילים תמים (כלומר, אינו מכיל מידע או חומר לימודי) ולציין שנוכחותו של הספר במבחן היא בשל האמונה.

אוכל וכשרות

לרוב, סטודנטים מעדיפים להביא עמם אוכל לארוחת הצהריים באקדמיה, ויחד עם זאת ברוב המוסדות האקדמאיים ישנם קפיטריות וקיוסקים שמוכרים אוכל כשר וחטיפים ישראליים, כך שמבחינת כשרות ותזונה, הסטודנט ששומר מסורת יכול ליהנות מרכישת מזון כשר באקדמיה או לחילופין להביא מזון מהבית.

חופשות בחגי ישראל

מוסדות אקדמאיים כפופים לחגים ולחופשות מרוכזות בימי החג לכל אורך השנה, לכן אין חשש מחילול חגי ישראל במהלך התואר האקדמאי.

פערים בידע

סטודנטים חרדים, בעיקר גברים, לא מכירים את סילבוס התכנים שסטודנטים חילוניים למדו במהלך התיכון (משום שלמדו במסגרות דתיות בלבד), לכן ניכר פער משמעותי מבחינת הידע הכללי שלהם, מה שלעיתים מוביל לנשירה מהלימודים האקדמאיים. כמו כן, מבחינת השפה האנגלית, רמתם נמוכה יותר מאשר של סטודנטים חילוניים.

בשל כל אלה, המכללות הציבוריות החילוניות מעניקות תמיכה לסטודנטים, מה שמתבטא בשעות תרגול ארוכות ומרובות ומכינה קדם אקדמית שמטרתה להשלים את הפערים. כמובן, שיש לציין כי פערי הידע המאפיין את הציבור החרדי (ולא בהכרח את כל שומרי המסורת) נובע מכך שלמדו כל חייהם במסגרות דתיות שהעניקו להם לימודי תורה ויהדות.

לחץ חברתי ומשפחתי

לחץ חברתי ומשפחתי ניכר בקרב סטודנטים חרדים ולא בהכרח בקרב שומרי מסורת. בעוד שבני המשפחה של הסטודנט החילוני מדרבנים אותו ללמוד ולרכוש השכלה, הרי שבני משפחתו של הסטודנט החרדי מעדיפים שיימנע מלימודים במוסדות אקדמאיים חילוניים.

 

לימודים אקדמאיים לשומרי המסורת אינם שונים באופן משמעותי מחוויית הלימודים של הסטודנט החילוני, מאחר ורוב המכללות אינן עובדות במהלך השבתות והחגים ומגישות מאכלים כשרים בקפיטריה. הפערים היחידים הם בייחוד במגזר החרדי, אך למרות שניתן למנות מספר פערים בולטים, האקדמיה מאפשרת לגשר עליהם באמצעות שעות תרגול ועזרים שונים.

השארת תגובה